יוסף עבו עברון,  הדור החמישי למסורת, פותח את
הטקס בבית עבו בצפת בערב ל”ג בעומר תשס”ד – 2004

קהל נכבד,

  • אדוני, ראש העיר צפת, מר ישי מימון;
  • כבוד השרים מר גדעון עזרא ומר בני אלון
  • כבוד  הרב הראשי לצפת – הרב שמואל אליהו
  • אדוני, מנכ”ל משרד הדתות, מר מאיר שפיגלר
  • קונסול צרפת בחיפה – Mrs. Jaques Platot
  • נציגי יישובי הגולן ואריאל שבשומרון
  • משלחת ותיקי לוחמי המחתרות
  •  עמותת ותיקי צפת,
  • ראשי ערים ומועצות מקומיות ודתיות  –

כל שבאו מקרוב ומרחוק להשתתף היום בשמחתנו,
ליטול חלק בתהלוכת ספר התורה  מבית היסטורי זה –
ברוכים תהיו, כולכם!

נכבדיי,
מאז התאספנו כאן בערב ל”ג בעומר אשתקד התרחשו לנגד עינינו אירועים רבי עוצמה, שמוקדם עדיין לאמוד את השפעתן על אזורנו.
שנת 2004 עשויה להירשם כצומת היסטורי רב חשיבות בדברי ימיה של מדינת ישראל. הגענו לפרשת דרכים במסע רב התלאות של עמנו, מסע בן אלפיים שנה, בדרכנו חזרה אל ארץ אבותינו, הארץ המובטחת.  היום – יותר אולי מאי פעם בעבר – מסמלת מדינת ישראל את המקלט היחידי והבטוח לעם היהודי באשר הוא. היום – יותר מאי פעם משתלבים המושגים – ל”ג בעומר, מירון והתנא הקדוש, רבי שמעון בר יוחאי – ונכרכים יחדיו במלחמתם ההיסטורית של היהודים לעצמאות רוחנית ומדינית על אדמתם. מלחמה הנמשכת מאז חורבן הבית השני ועד לימינו.

כאן – בהרי הגליל, ערש המרד נגד הכובשים הרומאים – נוצרה תורת הקבלה אפופת המסתורין וההוד יחד עם מיתוס הגבורה וההקרבה של מגיני הגליל והגולן – מיודפת ועד לגמלא ועד לתל-חי ולקרית שמונה. אותו מיתוס המלווה אותנו מאז כעמוד אש, לאורך כל ההיסטוריה של מלחמות העם היהודי לעצמאותו בארצו. והמערכה טרם נסתיימה.
עוד רבה הדרך. עוד רבה המלחמה.
ולחיילי צה”ל באשר הם, אנו קוראים מבית זה – חזקו ואמצו וזכות התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי, שלכבודו התאספנו כאן היום הזה, תגן עליכם ותשמרכם מכל פגע. אמן ואמן. במנהגנו – נפתח את הטקס המסורתי  בכיבוד זכרם של כל חיילי ישראל, במדים ובלא מדים, אשר נפלו על משמרתם לפני קום המדינה ולאחריה – למען שלמות הארץ ובהגנה על גבולותיה. נעלה את זכרם של כל בני משפחת עבו לדורותיהם ואת זכרם של כל מכבדי המסורת ומשתתפיה, שהלכו לעולמם –  ברגע אחד של דומייה.

מוריי ורבותיי, קהל נכבד,
ברשותכם – אגש לקריאת תולדות המסורת לדורותיה.
אני, יוסף בן רפאל, בן מאיר, בן יעקב, בן שמואל  ע ב ו – דור חמישי למסורת,
מתכבד בזה לפתוח את חגיגות ל”ג בעומר בצפת ובמירון בשנת תש”סד, בפעם ה- 41,
זאת השנה ה- 56 למדינת ישראל והמאה ושבעים ואחת  למסורת.

ואלו בקצרה תולדות המסורת לדורותיה:

פתח בכך סב סבי, הרב שמואל עבו, אחד מגדולי התורה בזמנו וממנהיגי העדה היהודית בצפת והגליל. הוא עלה ארצה ב-1817 מצפון אפריקה, התיישב בצפת ושימש בעת ובעונה אחת רב ראשי וקונסול צרפת בגליל. עד מהרה הפך למנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית בכל אזור הגליל והיה נכבד מאוד גם על התושבים המוסלמים והנוצרים. הרב שמואל עבו הוא שגאל לראשונה מידי הערבים את חלקת האדמה הסמוכה לקבר הרשב”י במירון והוא שהקים את המצבה ואת בניין בית הכנסת הניצבים שם עד היום הזה. הוא שיקם גם את בניין בית הכנסת של האר”י ברובע הספרדים בצפת, ולאחר הרעש הגדול שפקד את העיר והכחיד כמחצית מתושביה – התמסר לבנות את הריסות הרובע היהודי ואף הזמין לצורך זה פועלי בניין מדמשק. בני דורו כינוהו “הארי שבחבורה”.

לאות הוקרה על פעליו העניקה לו הקהילה היהודית בעירו ספר תורה על שמו, ובערב ל”ג בעומר 1833 הובל ספר תורה זה לראשונה, ברוב הוד והדר, מבית-עבו לבית הכנסת של הרשב”י במירון. כך נפתחה מסורת מיוחדת במינה, שסימלה את פתיחת חגיגות ל”ג בעומר בצפת ובמירון והפכה במרוצת הזמן לחלק בלתי נפרד מהפולקלור הדתי-עממי לא רק של צפת אלא של הארץ כולה, ושמעה הגיע עד למרחוק.

אחרי הרב שמואל המשיך במסורת בנו, הרב יעקב עבו, ששימש גם הוא כרב ראשי וכקונסול צרפת בגליל. הוא הרחיב את בניין בית הכנסת של הרשב”י במירון, רכש את מחצית אדמות הכפר מירון מידי הערבים – כ-7000 דונם – והקים שם יישוב יהודי חקלאי-דתי, שהקדים בעשרות שנים את ההתיישבות החלוצית הציונית והיה לפלא בעיני תושבי האזור. הרב יעקב חי עבו אף רכש בכסף מלא את האדמות, ששימשו לייסוד המושבות הראשונות בגליל, משמר-הירדן ויסוד-המעלה, ונחשב למגינם של התושבים היהודיים.

אחריו כיהן כקונסול צרפת בגליל אחיו, הרב יצחק מרדכי עבו, שנידב ספר תורה, עטור כסף וזהב  – לבוא במקומו של הספר הראשון (שתרמו בשעתם תושבי צפת). ספר תורה זה ניצב כאן לפניכם ונישא עד היום הזה, ברוב פאר והדר, בתהלוכה המסורתית היוצאת מבית-עבו.
אחרי הרב יעקב חי עבו עברה מסורת ל”ג בעומר לבנו, סבי, הרב מאיר עבו, שהמשיך לקיימה כהלכתה כמעט 50 שנה ברציפות, גם בימים קשים של פרעות ומאורעות דמים – עד לפטירתו ב-1947 – ערב קום המדינה.
אחריו המשיך במסורת אבי, ר’ רפאל עבו, יליד דור התקומה, שכל חייו היו קודש לענייניה הביטחוניים של העיר צפת. הוא זכה לקיימה במסגרת המדינה ולהעניק לה אופי ממלכתי, שנוטלים  בו חלק נציגי הדת והממשלה, שרים ורבנים ידועי  שם.
עם פטירתו של אבי, ר’ רפאל עבו ז”ל, ב-1964, עברה המסורת אלי, והשנה אני זוכה לקיימה בפעם ה- 41 וה- 171 למסורת.
ותבוא על הברכה רעייתי, יהודית, העזר כנגדי כל השנים הללו.

מודה אני לכל אלה, שסייעו בידי השנה לקיימה כהלכתה. כל שהטריחו עצמם ובאו אלינו, ל ב י ת  ע ב ו, מקרוב ומרחוק,
כדי ליטול חלק בתהלוכה המסורתית של ספר התורה, מבית זה, למירון.
יישר כוחכם !
יהי רצון, ונשוב וניפגש כאן, בבית זה, מדי שנה בשנה, בערב ל”ג  בעומר, עד מאה ועשרים ועד ביאת המשיח. אמן.
ברוך אתה ד’ אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה.
אמן.